פורטיס: בלונדיניות על אוטוביאנקי + יער ישראלי (בהופעה בתכנית)
פורטיסחרוף: חדשות מהירח + בסוף של יום
רמי פיינשטיין: עוד לילה אחד
שלומי שבת: מלאכית
BEYONCE: THAT'S WHY YOU'RE BEAUTIFUL
מוש בן ארי: ממריאים – בהופעה
UB40: MANY RIVERS TO CROSS
קולולוש: FALL בהופעה בתכנית
משינה: אהבת אותי + שלומית בונה סוכה + את באה לבקר + אין מקום אחר + איזה איש
PAUL McCARTNEY: IS THIS LOVE? + LOVERS  IN A DREAM 
GUNS AND ROSES: CHINESE DEMOCRACY
דין דין אביב: ספרי לי אהובה
תמי ענבר: שלך
אריק ברמן: הגשמה עצמית
אורי מרק: לא לדבר על מין

איך אומרים כיף בירושלמית

"קולולוש", מסתבר, הוא קריאת שמחה ירושלמית מוכרת. למשל, וזו דוגמא ירושלמית קלאסית "זו המילה שצועקים כשמעיפים באוויר כמות גדולה, נניח מאאתיים, של אג'ואים" (שזה גוגואים בשאר הארץ…).
"קולולוש" הוא גם שמה של חבורת מוסיקאים ירושלמים,  רבל סאן בראפ ושירה, יובל גרשטיין בגיטרה וקולות, אורי וינוקור בבס, יוגב שטרית בתופים, אריק לוי בסקסופונים וספי ציזלינג בחצוצרה. בחמש השנים האחרונות הם מתפקדים ביחד כלהקת Fאנק-ג'אז-נשמה-היפהופ מיוחדת ומקורית ועכשיו יוצא להם אלבום שלישי מקפיץ ומרגש בשם "ELEMENT OF SOUND". וזהו לא רק פרק אחרון (בינתיים) בסיפור של התפתחות והצלחה מוסיקלית אלא גם סיומה של דרמה אנושית לא קטנה, והוכחה לכוחה של חברות אמת. 

ההתחלה של "קולולוש" היתה אי שם ב2003 במפגש בין מוסיקאי ג'אז ומוסיקה קלאסית שנהנו לנגן ביחד והחליטו להפוך את התחביב לעניין מרכזי בחיים. אך הסיפור מתחיל שנים אחדות קודם לכן, בשנת 1999, כשלארץ מגיעים שני תיירים אמריקנים, יהודים שחורים בשם ג'ואל "שיווה" קווינגטון (אז בן 21) ואשתו שושנה (אז בת 18). השניים התאהבו בארץ והחליטו להקים כאן את ביתם. שושנה התקבלה ללימודי יהדות בבית הספר רוטנברג לתלמידי חוץ של האוניברסיטה העברית, ואחר כך סיימה בהצטיינות לימודי תואר ראשון ושני בחוג ליחסים בינלאומיים. ג'ואל, תחת הכינוי "רבל סאן" פגש בירושלים את הראפרים חן רותם, הלא הוא סגול 59 ואת בן בלוטשטיין, תלמיד ישיבה שכונה "די-ג'יי בני דה בי". השלושה החלו להופיע יחד במועדונים בירושלים עד שביולי 2002, בלוטשטיין נהרג בפיגוע בקפטריה בקמפוס הר הצופים. רבל סאן (אז תחת הכינוי אי-7) וסגול 59 יצרו ביחד שיר לזכרו וג'ואל, ששקל פרישה מהתחום, החליט לחזור במלוא הכוח לפעילות מוסיקלית. הוא היה שותף פעיל באלבומיו של סגול 59, הקים הרכב משלו "לייב אאודיו סאונד" ונעשה דמות מוכרת בסצינת הראפ הירושלמית.
בסוף 2003 נכח רבל סאן בהופעה של "קולולוש" (בהרכב שכלל את נגן כלי הנשיפה דויד חכם הרסון) והציע להם להצטרף לקטע או שניים… הכימיה המיידית הפכה אותו לחבר של קבע בלהקה, לכותב השירים ולקול המוביל שלה.
וכך, באלבומה הראשון של הלהקה, "קולולוש" שיצא בקיץ 2004, נכללו לצד הקטעים האינסטרומנטליים ארבעה שירים שהוקלטו עם רבל סאן. האלבום הוקלט באולפן ביתי והופץ עצמאית בידי חברי הלהקה, אך התגובות הנאות והביקורות האוהדות הביאו את הלהקה לחתימת חוזה עם "התו השמיני". החוזה לא הפריע להם להוציא עצמאית עוד אלבום, או ליתר דיוק אי.פי. בהופעה חיה: "LIVE IN THE DARK" על שום שהוא הוקלט בהופעה, בזמן הפסקת חשמל שכיבתה את התאורה אך לא את המוסיקה…
בינתיים נמשכו החיים שמחוץ ללהקה… לרבל סאן ולשושנה נולדו בארץ שתי בנות, קוהלת ותפארה, והם המשיכו להתערות בחיי הקהילה בירושלים, כשרבל סאן פועל בתחום המוסיקה ושושנה מתנדבת בעמותת "עלם" לסיוע לנוער במצוקה. במשרד הפנים, לעומת זאת, התייחסו אליהם כאל תיירים מפרי חוק ובקשתם של בני הזוג לקבלת אשרת שהייה סורבה שלוש פעמים (מה שמנע מהם להתגייר כהלכה, "ליתר ביטחון", למרות היותם יהודים) עד שבראשית 2006 הוחלט לגרשם מהארץ באופן מיידי. חבריו של רבל סאן ב"קולולוש" החליטו שלא לוותר. הם פתחו בקמפיין למענו שכלל החתמת עצומות, שורת הופעות מיוחדות וגם הקלטת שיר תמיכה בו בשם "FIGHT REBEL SUN" בהשתתפות שורת חברים מבחירי סצנת ההיפ הופ הישראלי: שאנן סטריט, קוואמי , קאשי ,סגול 59,  אם סי קרולינה, אורי שוחט ושלומי אלון. הפעילות למניעת הגירוש לא הסתיימה בכך, הוריו של סקסופוניסט הלהקה אריק לוי אימצו את בני הזוג רשמית כדי להקל על קליטתם, פוליטיקאים שונים ובראשם חבר הכנסת רן כהן נרתמו למשימה ובתקשורת הופיעו לא מעט אייטמים של תמיכה ברבל סאן ובבני משפחתו. באפריל 2007, שמונה שנים אחרי שהגיעו ארצה, הגיע אישור השהייה המיוחל והוסר האיום מעל רבל סאן. "קולולוש" החלה תקופה חדשה של פעילות, מלאת אנרגיות חיוביות ויצירתיות מוסיקלית. עוד באותה שנה יצאה הלהקה לסיבוב הופעות ראשון באירופה. כשלמרבה האירוניה, האיש שכמעט גורש מהארץ עמד בראש חבורת המוסיקאים שייצגו את המדינה בהופעות מצליחות באנגליה, גרמניה, בולגריה, צ'כיה, צרפת, הונגריה, שבדיה וקרואטיה.
במקביל יצרה החבורה שירים לאלבום חדש ובתחילת 2008 נסעה לפילדלפיה לחודשיים של הקלטות עם המפיק המוסיקלי זוכה פרס הגראמי דיוויד אייבורי שעבד בין השאר עם אריקה באדו, "הרוטס" ופטי לה-בל. אייבורי הביא איתו להקלטות את זמר הנשמה הוותיק באני סיגלר ואת נגן כלי ההקשה פאבלו באפטיסטה (שעבד עם אלישיה קיז, ג'יל סקוט ודיאן ריבס), הוא גם לקח את המוסיקה של הלהקה לרמה גבוהה יותר של עיבוד וביצוע, כשהוא שומר בתוך הצליל הכל כך שחור אמריקני גם על השפעות אתניות, בלקניות ומזרחיות. "ELEMENT OF SOUND" הוא ההתחלה האמיתית של "קולולוש" ואת הוצאתו ילוו סיבוב הופעות גדול בארץ (הבכורה מחר, במועדון "ברזילי" בתל אביב בהופעה מיוחדת בה יתארחו מירה עווד, גורי אלפי, אסף אבידן (שחבר קולולוש אורי וינוקר הפיק את אלבומו), ורבקה קנטר ואחרים). בהמשך, אחרי עוד כמה עשרות הופעות מתוכננות בארץ תצא הלהקה לסיבוב בארה"ב, שם תתפקד הלהקה לא רק כהרכב מוסיקלי אלא, במסגרת התוכנית "תגלית" של הסוכנות היהודית, תפעל בקרב צעירים יהודים בערים סיאטל, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, סן דיאגו ולאס וגאס. בסמוך להופעות יתקיימו מפגשים עם סטודנטים ובני נוער מהקהילה היהודית בהם תספר הלהקה על חוויותיה, חזונה המוסיקלי, החיים והיצירה בישראל.

מוש בן ארי: אנצל
ג'וני עם סגול 59 ורבל סאן: אם הייתי יכול
קולולוש עפ סגול 59, שאנן סטריט, קוואמי, קאשי, קרולינה: FIGHT REBEL SUN
קולולוש בהופעה באולפן:
PEOPLE OF THE STREET
ELEMENTS OF SOUND
JUST WON'T STOP
FALL
UNTILL THE DAY
  MIND & SOUL
PAUL McCARTNEY (THE FIREMN): DANCE 'TILL WERE HIGH + LIFELONG PASSION
עפר בשן: לבד
גדי אלטמן בהופעה באולפן: האקדח +  כל מה שנשאר +  כיוונים חדשים + טחנות רוח

שבק ס: אל תקרא לזה קאמבק
AC DC:ROCK'NROLL TRAIN
OASIS: THE SHOCK OF LIGHTNING + I'M OUTTA TIME
גדי אלטמן: כיוונים חדשים
קולולוש: FALL
אבישי כהן: דרור יקרא
UB40: FOOD FOR THOUGHTS
איזבו: CONFUSION
אורי מרק: לא לדבר על מין
GENESIS: I KNOW WHAT I LIKE + FIRTH OF FIFTH
וירג'יניה: לא שולט
מוש בן ארי: משא ומתן
FRANZ FERDINAND: ULYSSES
VIVI BROWN: CRYING BLOOD
RADIOHEAD: RECKONER
PAUL McCARTNEY: LIGHT FROM YOUR LIGHTHOUSE + SUN IS SHINING
תמי ענבר: שלך

JIMI HENDRIX: ALL ALONG THE WATCTOWER + HEY JOE
CROSBY STILLS NASH & YOUNG: HELPLESS
CREEDENCE CLEARWATER REVIVAL: SOMEDAY NEVER COMES
גדי אלטמן: תזרום + האקדח
קולולוש: FALL + PEOPLE OF THE STREET
PAUL McCARTNEY (THE FIREMAN): HIGHWAY + TRAVELLING LIGHT
OASIS: I'M OUTTA TIME
JACK WHITE & ALICIA KEYS: ANOTHER WAY TO DIE
SEAL: A CHANGE IS GONNA COME
שירי מימון: NOW THAT YOU'RE GONE
עופר אקרלינג: גבוה + פנס הרחוב (עם דין דין אביב)
דין דין אביב: ספרי לי אהובה
הפרויקט של עידן רייכל: חלומות של אחרים
בוסה: חור בלבנה
שלומי סרנגה: מונו
אברהם טל: שדות האש
אורי מרק: לא לדבר על מין

אדם זקן מה יש לו בחייו… כתב דויד אבידן…לא מלך הוא ויפול לא על חרבו…
והנה אדם זקן שהוא מלך… לאונרד כהן, לפני חודשיים בן 74, ומה יש לו בחייו? עולם ומלואו של יופי ואהבה. אולי מצבו הגופני לא כשהיה, וכנראה שגם מצבו הכספי לא מזהיר (מנהלת החשבונות הוותיקה שלו גנבה ממנו את כל חסכונותיו והותירה אותו חסר פנסיה)  אבל… יש לו המוסיקה והשירים נצחיים שיישארו כנראה הרבה אחריו ויש לו המון מאזינים שאוהבים אותו ואת שיריו אהבת נצח…. לא "מעריצים" במובן הילדותי אלא אוהבים ממש, חלקם הגדול לא צעירים, שזוכרים לו את חסד נעוריו (ונעוריהם) ומוכנים ללכת אחריו לכל מקום שילך או לפחות לנסוע אל הופעה שלו בחו"ל מאחר שבינתיים הוא לא מגיע לפארק… 
אז הנה חברי גיורא ואני, כמו הרבה מאד ישראלים נוספים, לא חיכינו לאף אמרגן ישראלי שירים את הכפפה (וזאת בדיוק ההזדמנות לצאת בקריאה נרגשת לכל מי ששומע ויכול לעשות משהו בנידון: תרימו את הכפפה!!! הביאו את לאונרד כהן לישראל!!! בבקשה!!!!) ונסענו במיוחד לברלין לראות במו עינינו מהו המופע הזה שכל מי שהיה בו מדבר במונחים של זיכוך והתעלות נפש, אושר, צמרמורות עונג ואף בכי חסר שליטה… ממש חוויה דתית…
ומה אגיד ומה אומר. הכל נכון. המופע של לאונרד כהן הוא מעין טכס רוחני – דתי של פרידה מאחד היוצרים הגדולים והמיוחדים של המאה העשרים. משורר ומוסיקאי חריג ויוצא דופן, מופנם ואינטימי ושקט בעולם של התפוצצות ייצרית ואנרגטית… הוא עשה את זה תמיד בצורה מיוחדת ועצמאית וכך הוא גם מסיים את דרכו. לא מנסה ולו לרגע להעמיד פנים או לשחק תפקיד שאינו לאונרד (או ליתר דיוק לנרד) כהן האמיתי.
על הבמה עומד איש זקן וכחוש, גוו שחוח, ידיו גרומות, חליפתו קצת גדולה עליו, פניו לא מגולחים ושערו שיבה…בידו הוא אוחז מגבעת אותה הוא מסיר וחובש ושב מסיר ושוב חובש כמחווה של תודה לנגנים ולקהל… ובמשך יותר משעתיים וחצי הוא מבצע נפלא מבחר מתוך ים השירים העצום שלו, מ"סוזן" של תחילת הדרך ועד "אם זו תהיה משאלתך" של סופה. הוא מדבר בשירים עצמם ורק מעט ביניהם, בעיקר דברי תודה וקצת על עצמו, בהומור וחוכמה. השירים הם העיקר: בקול נמוך ומחוספס הוא עורך חשבון נפש עם שיריו – זיכרונותיו בעזרתם הוא מתאר כבר יותר מארבעים שנה את חייו ואהבותיו ומלחמותיו וגם את יחסיו עם אלוהים. סיכום דרך שיש בו עצב וכאב אך בעיקר השלמה. ככה הוא היום.

מרגש במיוחד היה להיות בהופעה הזו ימים ספורים לפני יום כיפור דווקא בגרמניה, דווקא בברלין… ולא בגלל "פירסט ווי טייק מנהטן דן ווי טייק ברלין…" אלא בגלל היהודיות שלו שיוצאת מתוך השירים אל מול הקהל הגרמני… לשמוע את המשורר שקרא לספרו הראשון "פרחים להיטלר" שר את הגרסה שלו לתפילת "ונתנה תוקף" של יום כיפור לקהל שלא מודע לכוונה ולמקור של "מי באש ומי בחרב ומי במיים (בשיר WHO BY FIRE), ולשמוע אותו מספר על המוסיקה של דויד המלך ב"הללויה" ולשמוע את כל הקהל שר "הללויה" וממש לא משנה הגלגול הלועזי של המילים… אנחנו יודעים מה המקור… ורק שיר אחד בקבוצה הזו היה חסר, שיר שנכתב בארץ בסערת מלחמת יום כיפור LOVER LOVER LOVER…

לאונרד כהן כבר ביקר בישראל. הוא הופיע כאן לראשונה ב-1972, כוכב צעיר וכריזמטי שיצר מהומה כששכנע את הקהל לעמוד ולהתקרב לבמה (הקלטה מהמופע ההוא רצה לאחרונה באינטרנט), אחר כך הוא חיזק את חיילנו במלחמת יום כיפור כשהופיע בהתנדבות בצוות הווי מאולתר עם מתי כספי, פופיק ארנון ואילנה רובינא… ושוב הופיע אצלנו, הפעם בהרכב מלא, ב1980. זו היתה תקופה אופטימית בתולדות מדינת ישראל, קצת אחרי ביקור סאדאת בארץ וחתימת הסכם השלום עם מצריים … והופעה ראשונה של כהן כאן אחרי מלחמת יום כיפור שחיזקה אצלו מאד את תחושת ההזדהות עם ישראל ועם היותו יהודי… עד כדי כך שאת  השיר-מכתב הנפלא "מעיל גשם כחול מפורסם" הוא סיים בהופעה בשמו העברי: "אלעזר הכהן".
מאז התרחקנו מיליוני שנות אור מהמקום התמים והצנוע והאופטימי בו נפגשנו, לאונרד כהן וישראל. וזה לא רק בגללנו… סיבוב ההופעות ההוא, שהסתיים בהיכל התרבות ב1980, היה בשבילו סיומה של תקופה. הוא האט מאז את קצב פעילותו, כתב פחות שירים, הוציא מעט אלבומים (ב28 השנים מאז הוציא רק 4 אלבומים חדשים) וצמצם מאד את כמות הופעותיו. הוא גם הרגיש פחות שותפות גורל עם ישראל או עם היהדות שלו ואת האמת והאמונה שלו חיפש במקומות אחרים, ביניהם במשך שנים אחדות במנזר זן בודהיזם.
לפני ארבע שנים, כשהיה בן 70, התחיל לחזור. תחילה באלבום נפלא ומרגש וכואב בשם "DEAR HEATHER" ועל עטיפתו סמל של שני לבבות שלובים שנראים כמו מגן דויד ובו הוא מסביר: "בגלל שירים אחדים, בהם דיברתי על המיסתורין שלהם, נשים היו אדיבות במיוחד לגילי המתקדם. הן יוצרות מקום סודי בתוך חייהם העמוסים והן לוקחות אותי לשם. הם הופכות ערומות בדרכיהן השונות והן אומרות: הבט בי לנרד. הבט בי בפעם האחרונה. ואז הן מכופפות מעל המיטה ומכסות אותי, כמו תינוק מצטמרר…".

ועכשיו הוא גם מופיע שוב. הסיבה היא אמנם כלכלית בעיקר, כהן מנסה לבנות מחדש את קרן הפנסייה שנגזלה ממנו… אך לאוהביו, נשים וגברים, זו הזדמנות, כנראה אחרונה, לפגוש אותו על הבמה. בליווי להקה מושלמת הוא שר, ממלמל, לוחש ומדקלם  שירי סיכום ופרידה מהעולם ומהחיים. ללא מרירות ופחד אלא מתוך השלמה עם הגיל, ועם מגבלות היכולת לשנות משהו בעולם. זה מאד צנוע, מינימליסטי ומופנם, אינטימי למרות העובדה שזה נעשה מול אלפני אנשים. הוא עייף וזקן, והוא נפלא… היוצר ששינה את הקונספט של "איך צריך להישמע זמר" ו"מה זה רוק" היה תמיד זקן ותמיד צעיר לנצח, תמיד נשרף באהבה ובתשוקה לנשים, סוגד ליופי הנשי. תמיד הכי עצוב וקודר ואבוד ותמיד גם בעל אמונה ותקווה. הפרידה לא תהייה שלמה אם הוא לא יגיע גם לישראל במהרה בימינו. ונאמר אמן.
 

אריק איינשטיין ויצחק קלפטר: תל אביב גדות הירקון 1983
שבק ס: מה שהיה היה
קנדוג עם מומי לוי: עניין של זמן
קולולוש: PEOPLE OF THE STREET
ג'וני עם רבל סאן וסגול 59: אם הייתי יכול
JOHN LEGEND WITH KANYE WEST: IT'S OVER
JOHN LEGEND: IF YOU'RE OUT THERE
תמי ענבר: שלך
גדי אלטמן: כיוונים חדשים
אורי מרק: לא לדבר על מין
CREEDENCE CLEARWATER REVIVAL: I PUT A SPELL + SUSIE Q + HAVE YOU EVER SEEN THE RAIN
PAUL McCARTNEY (THE FIREMAN): NOTHING TOO MUCH JUST OUT OF SIGHT + TWO MAGPIES + SING THE CHANGES
PAUL McCARTNEY & ERIC CLAPTON: WHILE MY GUITAR GENTLY WEEPS (LIVE)
HOOVERPHONIC: MAD ABOUT YOU
RUFUS WAINWRIGHT: GOING TO A TOWN
פשוטי העם: שלום
יהלי סובול ורע מוכיח: היא לא יפה

BEATLES: FREE AS A BIRD + I'M THE WALRUS
PAUL McCARTNEY (THE FIREMAN): LIGHT  FROM YOUR  LIGHTHOUSE + THE SUN IS SHINING
JIMI HENDEIX: ALL ALONG THE WATCHTOWER  + IF 6 WAS 9 + FOXY LADY
BRETT ANDERSON: CHINESE WHISPERS + BLESSED
PAUL ROGERS & QUEEN: TIME TO SHINE
GNARLS BARKLEY: CRAZY
הקליק: אני אבוד + כל האמת + אל תדליקו לי נר
אסף אמדורסקי: חמש עשרה דקות – בהופעה בתכנית
שרון מולדאבי: אל תפחד
ארז לב ארי: זכה את עמי
שרון עזריה: בדיוק במידה
איילה אינגדשט – הנה אקח
תמי ענבר: שלך
אבי בללי ושרון הולצמן: אשה אשה

NEIL YOUNG: ROCKIN' IN THE FREE WORLD + LIKE A HURRICANE
אלונה דניאל: פלורנטין + בדידותי + ללכת על מים + לילות + איש קטן בטלוויזיה + על גגות תל אביב + באשר תלכי אלך
שרון הולצמן ואבי בללי: אשה אשה
תמי ענבר: שלך
אמילי קרפל: חוץ ממך + אינך מבקש דבר
BRETT ANDERSON: KNIFE EDGE + P. MARIUS
ארז לב ארי: מה אעשה
אסף אמדורסקי: בראשית – בהופעה בתכנית
BRUCE  SPRINGSTEEN:  4TH OF JULY (SANDY)- LIVE
BOB DYLAN: AIN'T  TALKING
אריק איינשטיין: כל הטוב שבעולם

אריס סאן: תל אביב + דם דם + בום פם
PAUL McCARTNEY (THE FIREMAN): NOTHING TOO MUCH JUST OUT OF SIGHT  + TWO MAGPIES + SING THE CHANGES +  TRAVELLIN LIGHT
קורין אלאל: ארץ קדושה
אלונה דניאל: לילות + ליל הבכורה
גדי אלטמן: טחנות רוח
אסף אמדורסקי: רכבת לצפון – בהופעה בתכנית
CREEDENCE CLEARWATER REVIVAL:  WHO'LL STOP THE RAIN + I HEARD IT THROUGHT THE GRAPEWINE
AC DC : ROCK N ROLL TRAIN
SMASHING PUMPKINS: GLOW
GRACE  JONES:  CORPORATE CANNIBAL
OASIS: THE SHOCK OF THE LIGHTNING
BRETT ANDERSON: FUNERAL MANTRA + BACK TO YOU
ג'וני עם עדי אולמנסקי: לשכוח מהכל
ארז לב ארי: מתוך האפלה